רחוב נחלת בנימין בתל אביב

4.473685
ממוצע: 4.5 (19 דרוגים)

רחוב נחלת בנימין הוא סיפור הצלחה בכל קנה מידה שהוא, והוא בעיקר דוגמא לתכנון עירוני והשבה לחיים של רחובות זנוחים הנחשבים לעורקים מתים וחסומים בשדה העירוני.

לפני כעשרים שנה לערך הפך רחוב סוחרי הבדים הזנוח הזה למדרחוב בהנחיית עירית תל אביב. העיר, ובעיקר סוחריה געשו. הכיצד?

נדמה היה שמדובר במכת מוות מסחרית לרחוב הותיק הזה, אבל האמת לא נאמרה. הרחוב הזה גסס עד להפיכתו למדרחוב, ממעצמה של סוחרי בדים בשנות השישים והחמישים של המדינה ,הפך להיות רחוב מפוייח, חסר קסם והעובדה שישראל חדלה מלהיות מעצמת טקסטיל לא תרמה לעניין גם כן.

אחרי ויכוח לא פשוט נפל דבר והרחוב נסגר לתנועה ושופץ. עם פתיחתו המחודשת התירה העיריה לבעלי דוכני סידקיות להציג את מרכולתם בימי שלישי ושישי, כל השאר כפי שאתם יודעים כבר שייך להסיטוריה.
שיטוט בנחלת בנימין בכל יום שהוא בשבוע יסב לכם עונג רב.אבל צעידה בו ביום שלישי או ביום שישי בהם מציגים רוכלי אמנות רבים את מרכולתם היא חוויה אמיתית. האגדה מספרת שגם בעלת רשת החנויות מיכל נגרין, החלה את דרכה כשמכרה שם את עיצוביה הראשונים.

הרחוב כשהוא נצבע בדוכנים הללו הוא חוויה אמיתית של צבע, דמיון, טעם טוב וטעם רע למכביר. אפשר לקנות שם המון חפצי נוי שאין מה לעשות איתם בדיוק שעה אחרי הרכישה, אבל הקניה, ההתמקחות ובעיקר התחושה שרכשתם משהו שהוא יחודי לכם תעשה לכם טוב, גם אם תגלו שבוע לאחר מכן שמוכרים בדוכן בדיוק את אותו השלט שרכשתם לאמבטיה ועושים ממנו שש מיליון יחידות דומות.

אווירה, והרבה אווירה זה מה שיש לרחוב נחלת בנימין להציע בצירוף בנייני מגורים ישנים ומטים לנפול וגם חנויות של סוחרי בדים שלא הלכו לשום מקום אלא רק גילו שהקהל שלהם פשוט התרחב.
קירבתו של הרחוב לשוק הכרמל, לשנקין ולקינג' גורג' מתגלה כמועילה במיוחד ונגישתו גבוהה. האפשרות לשלב בילוי בו כמו עם בילוי במתחמים סמוכים כאשר מתעייפים מההמולה שהוא מציע נהדרת ומציעה חוויה של הפוגה אם אפשרות המלטות מהירה.

יש קסם גדול בערב הרב של הישראלים הפוקדים אותו ואת המדרכות שלו פעמיים בשבוע, עם דגש על המונים- בימי שישי בעיקר, ויש בו קסם רב מאד שכן הוא ישראלי על כל גווניו היפים המקסימים והעצובים לעיתים.
אפשר לתפוס שם את מירי אלוני שרה במדרכות הרחוב כמעט בכל יום שישי עבור מעות הנזרקות לכובע. זה עצוב כמו שזה יפה, כמו שזה ישראלי. וזו בעצם מהותו של כל הרחוב הישן והוותיק הזה.
לא לפספס. בעיקר אם יש לכם תיירים שצריכים הדגמה מהירה למושג ישראלי.

גם אתם יכולים לא להתבייש והלגיד שכבר הרבה זמן לא הייתם ברחוב נחלת בנימין ושאתם מתגעגים.

ימי שלישי ושישי יש רוכלים במדרחוב. שישי עמוס במיוחד

דרוגי-גולשים

5
מגוון רחב של בדים בכל הצבעים, המקמים, והסוגים. בכל פעם שיש לנו אירוע משפחתי אנחנו נוסעים לרחוב הזה בכדי לבחור בדים, אין בד שתרצו ולא תמצאו אותו שם. חוץ מזה האוירה שם קסומה, הרבה אנשים, יש לפעמים נגנים ברחוב או אנשים ששרים..בקיצור אווירה תל אביבית...

4
כיף להסתובב בו ולראות את השחזור המוצלח של רוב המבנים. נחמד מאד גם לרכישת בדים שונים לתפירה - המבחר הגדול ביותר בארץ. מומלץ לבקר בו בעיקר בשישי ושלישי שכן אז דוכני האומנים מוסיפים המון עניין לסיור, אבל גם כל יום אחר נחמד מאד.

4
ימי שישי ושלישי נחלת בנימין נמלאת חיים. מלא אמנים עם עבודות שונות ומשונות. כיף להסתובב ולהסתכל, לראות "טיפוסים". לעיתים יש שם גם מיסטיקנים למינהם. ולא לשכוח את מירי אלוני ששרה בכיכר מגן דוד בתחילת הרחוב עם קהל מעריציה ומוסיפה נופך ייחודי

התמונה של רוני

5
שוק היצירות והאמנות המקומית הכי תוסס ופעיל בארץ, אני תמיד הולכת עם אורחים מחו"ל, וקונה גם לא מעט בעצמי. כדאי לקפוץ גם לשוק הכרמל שמעבר לפינה.

5
כשאתה רוצה קצת לטעום את ועם הנחלה הפנימית שלך כדאי שתתחיל בנחלת בנימין בת"א. הניחוחות, הצבעים, השמחה, השקט שמתובל ברעש.. ואם אתם מגיעים בשישי או שלישיף, כדאי להתחיל את הביקור אצל מירי אלוני המלכה הבלתי מעורערת!! (: חוויה!! מומלץ בחיבה!! (:

התמונה של שגשי

4
אני אוהבת! אומנם האמנים מוכרים את עבודותיהם בהרבה כסף אבל פשוט חוויית צבעים לעיניים, גם נגני הרחוב נמצאים שם ומשמיעים כל מיני סוגי מוסיקות..והבדים האינסופיים..חוויה!:)

התמונה של Olga Pulisman

5
האמת שהייתי במקום רק ביום שישי בשוק האומנים ומאוד נהנתי. המון דברים יפים לבית ולבנות (צעיפים, תכשיטים ...). אם צריכים מתנה מקורית זה מקום מצויין, אך לא זול יש ברחוב גם חנות ענקית של דברים לבית - מאוד מומלץ.

התמונה של שוש חזן גרינברג

4
הכי כיף לטייל שם עם חברה, לא עם בן זוג. גברים משתעממים מלהסתכל על פיצ'יקס. נשים מתות על זה, בעיקר בזוגות. בסוף קונים איזה סיכה לשיער או איזה שלט לדלת, יושבים באחד מבתי הקפה, ונהנים מהאווירה. יש רק שתי בעיות - ראשית, הצפיפות, כשבין הדוכנים אין מספיק מקום למעבר ותמיד יש את אלה עם עגלות הילדים שנתקעים באמצע, וכמובן שחנייה באזור הזה היא עסק יקר או לא נוח. אבל אם חונים רחוק או באים בתחבורה ציבורית, אפשר להעביר ברחוב שעה שעתיים ככה בכיף.

עמודים