יער עמינדב ושביל המעיינות

בסמוך לירושלים יש פינת חמד רטובה וירוקה בכל ימות השנה. אוויר פסגות, עצי אורן, ברוש, אלון מצוי, עצי בוסתן, שרשרת בריכות חצובות בסלע בהן נקווים מים חיים הפורצים מהאדמה, והרבה שקט ושלווה.
קק"ל המטפחת ומשמרת את השטחים הפתוחים ו"הריאה הירוקה" סביב העיר ירושלים, הפכה בשנים האחרונות את רכס עמינדב לנכס. יש בו דרכי עפר עבירות למטיילים ברכב וברגל, מעיינות טבעיים, חלונות נוף, שרידי טרסות, בתי בד ושרידי חקלאות עתיקה. בלב היער חניון נופש פעיל ובו מתקני ספורט, ברזי מים ומתקני מנגל. לרגל חג הסוכות קק"ל הציבה באזור מספר סוכות כשרות למען מטיילים המבקשים לקיים את מצוות "לישב בסוכה".
המסלול:
מסלולנו מתחיל בחורבת סעדים - שמורת טבע בה צומחים עצי אלון מצוי. ייתכן שהאלונים זכו להגיע לממדים גדולים בזכותו של מקום התפילה (מקאם) לזכרו של שיח' אחמד ששרידיו נמצאים בלב החורשה. נראה כי המקאם נבנה על שרידי מבנה מקודש מהתקופה הביזנטית. סמוך למקאם, בשטח פתוח, ניצב עמוד אבן כבד, שהוא "בתולה" של בית בד. נראה כי אבן זו הייתה חלק מבית בד ששכן במערה, בה נמצאת אבן ה"ממל" (גלגל אבן ששוכב על הקרקע, עליו כתשו את הזיתים לפני שסחטו מהם את השמן). כדי להגיע למערה יש לעבור את מבנה המקאם צפונה, ולרדת כמה מטרים במדרון שמתחת למצבת הנצחה לזכרו של סרן שלמה מלאכי, שנפל במלחמת ששת הימים. שביל הטיול שלנו יוצא מרחבת מגרש החניה שלפני שמורת חורבת סעדים (יש לדאוג לרכב מאסף בנקודת הסיום בעין חנדק), סמוך לחלקת הארזים שנטעה קק"ל.
הליכה קצרה תוביל אותנו לעיינות עמינדב. שני מעיינות הנובעים במרחק של כ- 150 מטרים זה מזה. הנביעה מימין לשביל, בכוון ההליכה, אולם מנהרה אחת מובילה את המים לבריכת אגירה משמאל לכביש. נמשיך בהליכה. הטרסות כאן הינן מהמושלמות שבהרי יהודה, ולאורך הדרך נראה פתחים פעורים בסלעי חוואר מוצא, ייתכן שבעבר היו אלה מוצאי מעיינות נוספים ש"חרבו" מחוסר טיפול ושימור.
מעט הלאה משם קיימות שתי נביעות נוספות "עיינות עוזי". השם העברי משמר את שמם הערבי - עין אבו-ע'זי. אלה הם שני מעיינות הנובעים זה בצד זה, בשולי יער קק"ל. אחד המעיינות נובע כל ימות השנה, והוא מזרים את מימיו לבריכה נאה. ניתן לטבול את הרגליים ביום חם. במהלך השנים התפתחה צמחיה של חופי נחלים: צמחי קנה, סוף ופטל. מכאן אנו כבר יכולים לראות את השביל היורד לעין חנדק.
אולם אנו נמשיך כ- 250 מטר מזרחה לאורך הטרסה ונגיע לעין תמר. מעיין קטן ונחמד המוקדש לזכרה של תמר נתן, שנספתה בטיול בחו"ל והיא בת 21. המעיין נובע מתוך גומה לתוך בריכה מהתקופה הביזנטית. חלקים מהטיח המקורי עודם מצפים את דופנות הבריכה. בבריכה ניתן לשכשך רגליים, ובצל עצי האלון נמצאים שני ספסלי ישיבה אינטימיים. קק"ל מתחזקת את המקום בעזרת חוגי סיור וקבוצות נוער אחרות. מטיילים חדי עין יוכלו להבחין באחת מדפנות בריכת המעיין בחללים עגולים קטנים, החצובים בה. נראה כי הבריכה שימשה בתקופה הביזנטית לגידול דגים. החוקרים משערים שהחללים הללו שימשו אתרים להשרצת דגיגים.נשוב בחזרה לשביל המסומן (אל עיינות עוזי), נרד בזהירות בקטע התלול לכיוון עין חנדק, למרגלות המושב אבן ספיר, אחד המעיינות המפורסמים בהרי ירושלים. עין חנדק, שפירושו בערבית, מעיין השוחה או התעלה. זהו מעיין ניקבה חצוב, בעל שתי נקבות מלאות מים. בעבר היה אפשר להיכנס ולטבול אבל בשנים האחרונות חל איסור מוחלט להיכנס פנימה – המים מזוהמים!!!