נחל ציפורי

0
עדיין אין דרוגים

במסלול זה נחווה ביקור ביער אלונים קסום, כמו לקוח מספרי אגדות, הצצה לטחנות קמח ציוריות וגיחה מרעננת לבריכות שבנחל ציפורי הפתלתל.

את טיולנו נייחד למערב הגליל התחתון, אזור המכונה "גבעות אלונים". הנוף מתייחד בגבעות רכות ומעוגלות, מכוסות ביער יפה של אלוני תבור. בתווך זורם נחל ציפורי, שראשו בהרי נצרת והוא יורד אל נחל קישון. עם השנים יצר הנחל רשת ערוצים מסועפת ומפותלת המבתרת את פני השטח. ערוצו של הנחל רחב מאוד. על גדותיו כפרים בדווים בני-זמננו, ולצדם טחנות קמח ישנות וציוריות.

מסלול הטיול

ניכנס ליישוב אלוני-אבא - לשעבר ואלדהיים (נווה-יער),מושבה שהוקמה על-ידי הגרמנים הטמפלרים. חברי הכת ביקשו להקים בארץ הקודש מרכז רוחני. הם יסדו מושבות ביפו, בתל אביב ובירושלים, וכן את אלוני-אבא ובית-לחם הגלילית שבהן נבקר. בעת מלחמת העולם השנייה גירשו הבריטים את הטמפלרים מהארץ, וב-1948 הוקמו כאן היישובים היהודיים.

נסייר באלוני-אבא 1 ונתרשם מכנסיית הכפר היפה, שבראשה מגדל פעמונים מחודד. נמשיך בנסיעה לבית לחם-הגלילית 2, שם בולטים בית העם ובריכת המים הצמודה אליו, וכן בתים מרשימים אחרים הבנויים אבן ומכוסים בגגות רעפים אדומים. נצא מבית-לחם הגלילית, ובדרך העפר השנייה 3 נפנה ימינה. ניסע כברת-דרך קצרה ונחנה במקום שנבחר בצד הדרך. ניכנס ליער אלוני-התבור דרך שערי בקר (ונקפיד לסגור אותם היטב). בחורף עומדים אלוני התבור בשלכת, אך סביבם מכוסה האדמה במרבדי פריחה מרהיבים ובשיחי קידה שעירה צהובים וריחניים. בעבר נראו בארץ עצי אלון רבים על פני שטחים נרחבים, אך רובם ככולם נכרתו, בעיקר על-ידי הטורקים. המתיישבים הגרמנים השיגו מהטורקים אישור מיוחד לשמירת העצים באזור זה, וכך זכינו אנו בטיול ביער קסום.

נצא מיער האלונים ונחזור לכיוון בית לחם הגלילית. נפנה בדרך עפר רחבה שמאלה 4, לפני הכניסה לבית-לחם הגלילית, וניסע בדרך עפר נוחה, המתפתלת בין גבעות אלונים וחלקות עיבוד קטנות. לאחר כ-2 ק"מ נגיע לתצפית נוף יפה 5 על עומקו של נחל ציפורי, הזרוע בשוליו התיישבות בדווית טיפוסית. בדווים מהחורן ומהגולן החלו לחדור לאזור במאה ה-19, ובעשרות השנים האחרונות הם עוברים תהליך של מעבר להתיישבות קבע.

נמשיך דרך הכפר כעביה עד התחלת המסלול 6. כאן נצא מהרכב לטיול רגלי, ו"נשלח" אותו לנקודת הסיום בטחנות גבעת עליל. (לשם כך נחזור לכביש מס' 75 וניסע לכיוון חיפה. בצומת יגור נפנה ימינה וניסע בכביש מס' 70 צפונה. כ-6.5 ק"מ מצומת יגור נפנה ימינה בדרך עפר טובה לטחנות גבעת עליל שבנחל ציפורי 10).

נרד בשביל אל הנחל, ומימיננו נראה את היישוב הבדווי כעביה. בהגיענו לדרך העפר אשר לצד האפיק, נפנה שמאלה 7 עד שנגיע לעין-יבקע 8. מימי המעיין לכודים בבריכת הרמה קדומה, ששופצה במאה ה-19 בידי הנזירים הכרמליתים, במסגרת חידוש הפעלתה של "טחנת הנזירים" 9. הטחנה, המצויה כ-2 ק"מ מערבה, הופעלה בכוח מימי המעיין והנחל, ואלה הוטו אל אמת מים חצובה במדרון הצפוני. כיום פורצים מי הבריכה מדופנותיה ומשמשים להשקיה; אפשר להתרחץ בהם, אך אין לשתות מהם!

נמשיך ונלך לאורך הנחל מערבה, אל "טחנת הנזירים", הנראית מרחוק כטירה פאודלית באירופה. לטחנה שתי קומות, ובהן פעלו ארבעה זוגות ריחיים, שניים בכל קומה. הגישה אל הטחנה נעשית דרך מדרגות, העולות מן הגשר שבנו הנזירים על הנחל. מעל לדלתות הקומה התחתונה חקוק סמל מנזר הכרמליתים; הטחנות היו בבעלותם, ובכל שנה החכירו אותן למרבה במחיר. הטחנות פעלו עד סוף שנות העשרים, ונסגרו עקב הקמתן של טחנות המנוע בשפרעם ובאיבטין. המים שהפעילו את הטחנות נאספו לתעלה והפעילו מערכת טחנות נוספת, כקילומטר מערבה משם.

לאחר מרחק קצר פונה אפיק הנחל צפונה, ומקיף בנפתול את גבעת עליל. השביל מוביל ישר לטחנות גבעת עליל 10 (אפשרות נוספת: ללכת לאורך הנחל). בארובתה של הטחנה העליונה נפלו המים מגובה 12.3 מטר (זוהי הגבוהה שבארובות טחנות המים בארץ!). הטחנה הפסיקה לפעול בראשית שנות ה-30 עקב סתימה בארובה, ומימיה נוצלו להנעת הריחיים של הטחנה התחתונה, וכך השתוותה תפוקתה כמעט לזו של טחנת מנוע. אך זמנן של טחנות הקמח עבר. סכסוכים בין השותפים החישו גם את קיצה של הטחנה התחתונה, וב-1946 היא חדלה לפעול. כאן, בטחנות גבעת עליל, מחכה לנו רכבנו, ופה מסתיים טיולנו.

המסלול באדיבות אתר: http://www.tiberias-hotels.co.il/

86Ip5CtvQW0