מבדד נטופה - לאורה נטופה ורכס הררית

מסלול הטיול שלנו עובר בישוב הררית, הררית ישוב קהילתי בתחום המועצה האזורית משגב הוקם ב 1980 בפסגת הר הררית בגובה 526 מ' . תנאי מרכזי לקבלה לישוב הוא החובה לעסוק במדיטציה כאורח חיים .
בישוב מתגוררות כ-50 משפחות העוסקות בתיירות , אירוח , ומקצועות חופשיים .

כדאי לשם לב לצורת בניית הבתים בהררית , חלק מהבתים נבנה עפ"י עקרונות "הסטפדיה וודה " שיטת הידע המושלם בשפת המזרח והכוונה לשילוב ידע קוסמי ושיטות ארכיטקטורה מתקדמות הלוקחות בחשבון את תנאי הסביבה והמיקום כחלק מהשיקולים לבניית הבית. (במרכז הישוב מצפון לכביש הראשי העובר בישוב יש בית עץ שהובא בשלמותו מפינלנד ומיד לאחריו בכיוון מזרח בית שנבנה כולו עפ"י עקרונות "הסטפדיה וודה " ) .
נתקדם עם הכביש הראשי של הישוב לכיוון מזרח נעבור על פני בית אבן מיוחד עם כיפות ומיד לאחריו נראה שלט המוליך אל מבדד נטופה .

מבדד נטופה (לאורת נטופה)
מבדד נטופה קשור לסיפור חייו המופלא של האב יעקב וילברנט שהיה נזיר ואיש דת בהולנד.
בשנות מלחמת העולם השניה היה יעקב בן 22 ושירת במנזר בדרום הולנד, קרוב לגבול עם בלגיה.
המלחמה עברה עליו ללא מאורעות מיוחדים, אבל הדוד של יעקב שהיה גם הוא איש דת נוצרי התנגד מאוד לגירוש יהודי הולנד אל מחנות הריכוז הנאציים. כתוצאה מגילויי התנגדות , נכלא הדוד בעצמו במחנה ריכוז נאצי בדכאו בגרמניה. הדוד הפך להיות לקרבן של ניסויים רפואיים שערכו בו הנאציים ולמעשה סבל מאוד והיה עד לסבל הרב של היהודים במחנה הריכוז. בסיום המלחמה ב1945 חזר הדוד הביתה להולנד וסיפר את סיפורי הזוועה שעברו על היהודים במחנות הריכוז הנאציים. יעקב איש הדת הצעיר הושפע מאוד מסיפוריו של דודו שחזר והדגיש בפניו את הרעיון שצריך לעזור ליהודים ולעם הנבחר- ישראל בכל מקום ובכל תנאי. לאט לאט התגבשה ההחלטה בליבו של יעקב לעזוב את הולנד לצמיתות ולגור כנזיר איש דת נוצרי בארץ ישראל.

בשנת 1965 הגיע האב יעקב לישראל והתחיל לחפש מקום להתיישבות. המשימה הייתה קשה, אך לבסוף נמצאה חלקת אדמה כמעט נטושה סלעית במרומי הר הררית.
האב יעקב ניהל משא ומתן עם משפחה ערבית בדיר חנא ואחרי הרבה דיונים וכוסות קפה , הוא הצליח לרכוש 17 דונם קרקע במרומי הר הררית.

בינתיים הצטרף אל האב יעקב נזיר נוסף, האב תומא שהגיע ממדינת ויסקונסין שבארה"ב. בחורף 1967 עלו שני הנזירים להתיישב בהר הררית תוך שהם גרים באהל קטן שהוקם על ההר. הרעיון היה להקים מנזר , מקום התבודדות על הר בגליל . למקום הם קראו בשם "לאורה נטופה " laura - ביוונית פירושו מקום התבודדות של נזירים לכן השם העברי של המקום נקרא- מבדד נטופה יעקב ותומא שני הנזירים מצאו על ראש ההר בור מים ביזאנטי נטוש, הם חפרו וניקו אותו במטרה שישמש להם כמאגר מי שתיה .

בעזרת פועלים מהכפר דיר חנא הם ניקו את הבור והרחיבו אותו . הנזיר תומא שמח מאוד בבור המים אך האב יעקב החליט שבו ר המים יהפוך לכנסיה תת קרקעית כי " ממעמקים קראתיך ה " . בעקבות הרצון לבור מים נולדה הכנסייה שעל ההר.

בשנה הראשונה להתיישבותם , הם חצבו מספר בורות מים בהר, בורות המשמשים אותם לשתיה עד היום. הנזירים בסיוע של מתנדבים ופועלים סללו דרך עפר המתאימה לטרקטור דרך שתחבר אותם מראש ההר אל הכפר הקרוב דיר חנא. בנוסף לכך נחצבו עוד בורות מים והוקמה כנסיה הבנויה כולה מאבן מקומית. הכנסייה נבנתה מעל בור המים הראשון .

במהלך שנות ה-70 של המאה שעברה נבנו בתי מגורים (צריפים ) מחומרים זולים ובאותם שנים נבנה חדר האוכל שהיה כולו עשוי עץ מכוסה נייר זפת למנוע דליפת גשם פנימה. במהלך הזמן הוקמו מבנים נוספים על ההר. נבנו שני מבני אבן , אחד המשמש לספריה והשני משמש כיקב. כמו כן הוקמו בקתות קטנות מעץ ומשאריות של חומר בניין בבקתות אלו גרים שאר הנזירים והתושבים הזמניים על ההר.

בדרך כלל מתגוררים במבדד מספר נזירים קבועים 3-4 ומתנדבים מכל העולם שבאים לחוות את המקום לפרקי זמן קצרים. בשנת 1980 הוקם הישוב הררית בסמוך למנזר והמקום הפך להיות נגיש למטיילים ולמבקרים. גם הנזירים יצרו קשר עם אנשי הישוב הררית ודרכם נוצר קשר עם העולם החיצון. בגלל הקרבה להררית אפשר בקלות להתחבר למים וחשמל אבל הבחירה הייתה לחיות בפשטות כדרך חיים .

אורח החיים במנזר הוא פשוט מתוך בחירה, מי השתיה והרחצה נלקחים מתוך בורות ואין חשמל מתוך בחירה. האווירה במנזר נעימה מאוד . היום עובר בתפילות ובעבודה וכל פעם מישהו אחר מהנזירים עושה תורנות של הכנת ארוחות וכביסה. התפילה האחרונה בכנסיה היא בשעה 5 בערב שלאחריה אוכלים יחד את ארוחת הערב. מסיימים את היום בקריאת פרק מהתנ"ך, כל יום פרק אחר , לאחר כשנתיים בערך הם מתחילים בקריאת התנ"ך מחדש. ב1988 נבנה במקום מבנה בטון-בית של ממש המשמש כמקום אירוח לאורחים המגיעים מחו"ל.

בתאריך ה 2.12.2006 נפטר האב יעקב וילברנט במיטתו במבדד נטופה והוא בן 85 שנה. למחרת בשבת בבוקר נערכה לאב יעקב לוויה רבת משתתפים. האב יעקב נקבר בבית הקברות הקטן שעל ההר כשמלווים אותו בדרכו האחרונה יהודים מוסלמים נוצרים ,ראשי הכנסייה בארץ ישראל וקרובים וידידים מחו"ל . כשבועיים לאחר מותו של האב יעקב קיבלו את המקום נזירים סיליזיאנים מבית ג'ימאל .המקום שינה קצת את אופיו הנזירים החדשים גרים בבית האבן החדש ואילו הנזירים הישנים , תומא מאמריקה, קייס ההולנדי ואחרים ממשיכים להתגורר בבקתות הצנועות ולנהל אורח חיים פשוט כמקודם .

מבדד נטופה ממשיך להיות מקום מיוחד המשרה רוגע ושלווה , משדר הרמוניה של חיים עם הטבע ועם שכנים יהודים וערבים כאחד. ממבדד נטופה נרד בדרך עפר היורדת לכיוון הכפר דיר חנא . הדרך עוברת בין מטעי זיתים וכרמים תוך שהיא צופה על מזרח הגליל , הכנרת הגולן וצפון הגלעד נרד עם דרך העפר לכיוון דיר חנא , לאחר כ2 ק"מ נגיע אל דרך סלולה (כביש אספלט צר ) הגענו למעיין הדרומי של דיר חנא עין נגמיה . במהלך המאה ה18 גרו כאן דרוזים שגורשו במהלך מרד של כפריי בקעת סכנין כנגדם. שם הכפר שלהם היה נגמיה , (הכוכב ) ולכן המעיין שאנחנו רואים לפנינו נקרא עין נגמיה. המעיין נובע בתוך ברכת אבן ולידו סביל לשתיה ולהשקיית הצאן. כיום זורמים מי המעיין בזרזיף קטן ולא משמשים עוד להשקיה ולשתיה.

70 מטר בעליה מעל המעיין חלקת זיתים שבקצה הדרומי שלה גדלים שלשה עצי זית הנחשבים כעצי הזית העתיקים ביותר בכל ארץ ישראל. אחד מעצי הזית הוא כל כך ישיש וגדול עד שידרשו מספר אנשים מבוגרים כדי להקיף את הגזע שלו. מהעצים העתיקים נמשיך לרדת לכיוון כפר דיר חנא נעבור על פני ארמונו של השוטר בגמלאות סאלח עלי שמכר אדמות ונכסים ובנה ארמון - טירה המתנשאת בגאון מעל דיר חנא וצופה על מרחבי הגליל.

אם יתמזל מזלכם ובעל הבית נמצא במקום אולי הוא יזמין אתכם למרפסת העליונה של הטירה לתצפית מהממת על הסביבה. נמשיך מארמונו של סאלח עלי לכיוון הכפר נגיע אל הכביש הראשי כביש דיר חנא ?עראבה- סכנין כביש 805 נפנה שמאלה מערבה ולאחר כ 500 מטר נגיע אל תחנת הדלק שם מחכה לנו הרכב שהשארנו בתחילת המסלול.

אודות הכותב:
גיל ברנר מדריך טיולים בארץ. חי בגליל ומתמחה בנופיו. חוקר את ארץ ישראל ומכמניה , אך גם מדריך בברלין בגרמניה בעקבות גורלם וסיפוריהם של יהודי ברלין.
טלפון 2692631 - 052
מקור המאמר: http://www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי