נון סטופ

אני חייב להעיד על עצמי כמי ששונא טיסות' שדווקא הז'אנר של "סרטי טיסה", כן, יש כזה, והכוונה שלי הוא לסרטי פעולה שבהם משהו מותח במיוחד מתרחש בטיסה והטריגר העלילתי נשען פעמים רבות על הייחוד הקלסטרופובי שמציעה הסיטואציה של טיסה, חביב עלי במיוחד.

אבל גם פריק של סרטי טיסה כמוני, נאלץ לגחך לא מעט אל מול מה שהוא לחלוטין חבורת תסריטאים ובעקבותיהם כוכבים שהלכו לאיבוד במהלך טיסה טרנס אטלנטית המגוללת את סיפורו של מרשל אווירי האמור לפקח על ביטחונם של הנוסעים, אשר מוצא את עצמו בסיטואציה קיומיות לכאורה כאשר חוטף במטוס מאיים לרצוח בכל עשרים דקות נוסע אחר.

במה שהוא ריפ אוף רציני ביותר ,כמעט מכל סרט שנעשה בז'אנר הזה, החל ב"טיסה" המשובח של ג'ודי פוסטר, המשך ב"טיסה 93" המשובח וכלה ב"איר פורס אחד", שאף הוא הצליח להניח את הדעת, "נון סטופ", מזכיר יותר דווקא את סרט הפארודיות המיתולוגי, "טיסה נעימה", ואני רק יכול להניח שלא זו הייתה כוונתם המקורית של יוצריו.

נדמה שכמעט שום בסרט הזה לא עובד, או פשוט הלך לאיבוד בים של כוונות טובות לייצר מותחן ראוי. שום דבר בתסריט הרעוע של הסרט הזה לא עושה שכל. לא הרוצחים המסתוריים, לא כוונותיהם, ולא התנהגותם של הנוסעים או של המרשל החטוף אשר באחד מן השיאים הגרוטסקיים של הסרט הזה מציע לכל הנוסעים נסיעות טרנס אטלנטיות חינם לשנה אם רק יסכימו לשבת במקום ואכן, כצפוי, כולם מתיישבים בשקט מופתי כמו היו חבורת נוסעים ישראלים בדרכם להרים קצת ברזים ומגבות מאנטליה הרחוקה.

כוכביו של הסרט הזה ובראשם ליאם ניסן, נראים מבולבלים למדי מהטקסטים האוויליים שהם צריכים לקריין אל מול המצלמות, אין ספק שג'וליאן מור, כנוסעת קואופרטיבית במיוחד, ראתה ימים יפים יותר ובעיקר סרטים טובים יותר. ליאם ניסן עצמו, מי שהסרטים שלו אמרו משהו בעיקר בשנות התשעים מתדרדר בעשור האחרון לבחירות קריירה תמוהות, שגם אם אמורות להשתלם לו מן הבחינה הכלכלית, סביר להניח שבמקביל גם יחסלו אותה.

שום דבר בתסריט ההזוי של הסרט הזה לא עושה שכל, וניסן כמרשל הטיסה שמנסים "לתפור" לו תיק חטיפה נדמה כאיש המשועמם ביותר בטיסה הזו לשום מקום. הסרט זוכה לכמות אדירה של ספופים ברשת כבר עם צאתו ומצליח, לפחות זה, להפוך לסוג של פארודיה מודעת לעצמה. גם ניסן עצמו כבר לקח חלק בפארודיות האינטרנטיות, כמו משדר, כן, אני יודע, זה דבילי אולי אבל אני עשיתי המון כסף שוב פעם.

אין דבר בסרט הזה שתקוו לו יותר מאשר הנחיתה של המטוס הסמי חטוף הזה, מכיוון שהיא תציין את סיומו של הזוועתון הבינוני הזה. אני לא סגור על נושא מחיאות הכפיים בסיום הסרט הזה, נדמה לי שלא היו, אבל גם זה לא הצליח להציל את המותחן הזה מלטבוע בכל קלישאה בנאלית אפשרית.