גודזילה

ונפצח בווידוי, האחיין שלי שהיה סגור עד שבוע שעבר על כך שאני הדוד הכי Cool בעולם כבר לא חושב כך יותר.

אני לא יודע מה גרוע יותר, העובדה שירדתי ממעמדי הרם בעיני האחיין או הנצח שלקח לי לצלוח את הסרט הזה שבו שוב מכונות באנימציית מחשב נושפות ורושפות אש וגיצים מחריבות והורסות את הציווליזציה.

יש משהו בסרטים העושים שימוש בפעלולי מחשב שמרתק אליהם קהל ענק בכל העולם ובו בעת מרחיק קהל אחר. התחושה של משהו שהוא "לא מציאותי", [כאילו שמשהו בקולנוע עלילתי הוא אכן מציאותי], מייצר סוג של אנטגוניזם מובנה אצל צופים רבים. אני חייב להישבע כאן שזה לא המקרה אצלי. אני אוהב את השימוש הזה כשהוא בא לשרת עלילה קונסטרוקטיבית, בנויה היטב, עם התחלה, אמצע וסוף שבתוכם פיתולים דרמטיים שיגרמו לי להתרגש. ככלל, אני רואה את עצמי כפריק לא קטן של סרטי מדע בדיוני ומודע למעמדו הרם של "גודזילה" בתרבות הפופ לאורך איזה טריליון שנים, כן, גם אני אהבתי קומיקס בתור ילד ועמדתי בתור בחנויות לספרים משומשים להחליף חוברות קומיקס.

אבל נדמה לי ש"גודזילה" משלב בתוכו את כל התחלואים של הקולנוע האמריקאי בעשור האחרון, קרי תרגום של זכיונות ענק לסדרות משימות של סרטים, הענק הירוק, הנוקמים, ספיידרמן ואפילו סופרמן, כולם נופלים אל תוך המשחק הקר הזה של חוסר נשמה שחייב להיות טמון בהפקה של מאתיים מליון דולר גיב-או-טייק.

הכל חייב לעבוד ונדמה שלאיש לא ממש חשוב מי מככב בסרט כל עוד יש מפלצת תלת מימד שיכולה לרקוד לצלילי מקשי האנטר של מי שבונה אותה באולפן ממוחשב. אם יש איזו דקה של חסד בסרט הזה היא הופעתה של ג'ולייט בינוש בעשר דקות הראשונות שלו שמביאה איזה ניחוח של משחק ליצירה המסורבלת הזו שמכילה בתוכה בעיקר עוד זוג פנים יפות של כוכב עולה שמחר לא נזכור את שמו. הנה אני מתעקש לא לזכור את שמו גם עכשיו.

הגם שהקולנוע הוא המדיום שאמור לאמץ אוטומטית את ספרי הקומיקס ולהפיך בהם רוח חיים, יש משהו מאד מרושל, נונשלנטי ובעיקר מאד סטרילי רגשי בהפקת הענק הזו שגם הדציבלים וגם חווית התלת מימד לא הצליחה להפיח בה אפילו קמצוץ קטן של רגש, שהוא, לטעמי, בדיוק כמו מלח באוכל, אי אפשר פשוט בלעדיו.

האחיין שלי עדין לא מצליח להסתיר את תדהמתו מכך שדווקא אני, אני מכולם, הדוד הכי גזעי בעליל. כל הזמן שאל אותו עוד כמה זמן יש, כל הנסיונות שלו להסביר לי, שמדובר במפלצת טובה, שמצילה את כולנו- כשלו. זה אני, זה לא אתה אמרתי לו כשיצאנו מההקרנה. עוד תגדל ותבין על מה צריך לבזבז את הזמן.