שף

0
עדיין אין דרוגים

תקראו לי פופוליסט, או טרנדי, לא ממש אכפת לי. כל הבאז סביב סרטו החדש של ג'ון פאברו, "שף", מוצדק לחלוטין. סרט האינדי הזה שהפך לתופעה של ממש, לא צריך יותר מדי צידוקים או הסברים, הוא מדויק, נכון, עושה מצב רוח טוב ומוציא אתכם עם חיוך גדול מרוח על הפנים. [וגם רעב]. גם אם יש לכם אנטי מאסטר שף או רצון לראות סרטים שבהם הכוכב המרכזי הוא האוכל אותו אנו אוכלים, או התשוקה שלנו אליו ולעשייתו, אני מפציר בכם לתת הזדמנות לסרט הזה. כמי שמקפיד שלא לפתוח את ערוץ 2 לאורך כל העונות האחרונות של תוכניות הבישול שעולות בו ומעמידות בעוד שורה אל מול כיתת יורים מועמדי ריאלטי תאבי פרסום, אין לי ספק שמאז, "החגיגה של בבט", הדני המופתי 'על פי סיפורה של איזק דניסן, לא היה סרט שכולו לב, ולב שנוגע ונובע מהתשוקה הגדולה שלנו לאכול טוב, ובעקבות כך, לחיות טוב, ולאהוב.

למעט הכוכבים הגדולים שפוקדים את סרטו של פאברו, סקלט ג'והנסון, ג'ון לגוזיאמו, סופיה ורגרה [שסוף סוף הצלחתי לפענח את החן האדיר שלה], רוברט דאוני ג'וניור, דסטין הופמן, ועוד רבים אחרים, אשר כולם עלו על סיפון ההפקה הזו ככל הנראה עקב באז מוצדק לתסריט, יש לסרט הזה לב ענק, בדיוק כמו כוכבו גדל הגוף והממדים שמצליח לשכנע בכל פריים שלו, במגושמות שהיא בסופו של דבר תשוקה אדירה ושמחת חיים מהזן שהקולנוע האמריקאי כל כך חסר בשנים האחרונות עקב נפיחות יתר.

סביב סיפור של שף שכוכבו דעך היוצא להגשים את חלומו, ובמקביל לתקן את יחסיו עם בנו ועם גרושתו המפרגנת, [ורגרה], נבנה הסרט הזה שמצליח להשתייך גם לז'אנר סרטי המסע הכל כך אהוב עלי ושיכול להתקיים לטעמי רק ביבשת האדירה הזו והוא עושה זאת באגביות ובהרבה חן.

"שף" חף מכל פוזה של פוליטקלי קורקט, הוא מלא בטוב לב של גיבוריו האוטופיים שכולם מאמינים בחלום של האיש המבשל לנצח את סביבתו הלא מפרגנת. סביב תרבות משאיות אוכל הגורמה הפופולאריות כל כך בשנים האחרונות בארצות הברית ואשר לכאן לא הגיע כלל, יוצא השף המובס בעקבות ביקורת קטלנית להגשים את חלומו ולבשל את מה שהוא אוהב.

"שף" נותן איזה מינון מדוייק של אהבה לחיים, לא רק לבישול. הבישול הוא הכלי דרכו עוברת שמחת החיים של יוצרו וכוכבו. פס הקול של הסרט הוא אחד המשמחים והמדוייקים ששמעתי לאחרונה. וככלל אתם לא תוכלו שלא לתהות עם סיומו של הסרט המשמח הזה, האם לעיתים הפתרון שלנו בהנאה מאומנות קולנועית טובה טמון בכך שהיא צריכה להיות בסיסית כמו אוכל טוב, לשמח אותנו, לענג אותנו ובעיקר לרגש אותנו ולתת לנו מקבילה לחלום קטן משלנו שכל אחד כצופה אוחז בו בוודאי בתחום כזה או אחר.

אם יש לסרט הזה מכשלה אחת היא חסות מסחרית אגרסיבית מדי של טוויטר, אבל גם היא נסלחת, כי כן, בעידן בו אנו חיים, הצלחות גדולות מגיעות מהרשתות החברתיות, על יתרונותיהן וחסרונותיהן.

"שף"הוא ה feel good movie של הקיץ הזה, ונחמד שיהיה לנו קיץ כזה שלא הכל חייב להיות בו התפוצצויות מטואורים מכוכב אחר, אלא גם טעם של ממש שקושר אותנו לחיים וליום יום עצמו.

Chef Official Trailer (2014) Robert Downey Jr., Scarlett Johansson HD