פארק החולות באשדוד

דרומה לאשדוד, בין עיר הנמל המתפתחת לבין נחל אבטח הקטנטן, נותר עולם מיוחד, יפהפה ומרתק, שכמעט נעלם לחלוטין ממישור החוף של ארץ ישראל. כאן נשארו לפליטה מרחבים גדולים של דיונות זהובות, עצי שקמים עבותים, בעלי חיים וצמחים. זהו פארק החולות - אזור החולות הגדול ביותר שנותר במישור החוף של ארץ ישראל.

לפני למעלה מעשרים שנה יצאה החברה להגנת הטבע למאבק לשימור חולות אשדוד – ניצנים. בעקבות מאבק זה, הוכרז האזור כשטח פארק חופי לשימור בתוכנית המתאר הארצית ליער ולייעור (תמ"א 22) וניהול השטח הועבר לטיפולה של קרן קימת לישראל.

השרה לאיכות הסביבה לשעבר, הפרופ' יהודית נאות ז"ל, שהלכה לעולמה בטרם עת ב- 16 בדצמבר 2004 פעלה רבות לקידום תהליך החקיקה לשימור חופי הים התיכון לטובת כלל הציבור. "חוק החופים" משמר את אוצרות הטבע והחול ומסדיר את הפעילות בתחומו, בצורה שתאפשר לדורות הבאים ליהנות מהם. הצעדה המסורתית, המתקיימת בכל שנה בפארק, מצדיעה השנה לפועלה של פרופ' נאות ז"ל.

מבין שפע מסלולי הטיול שיש בפארק אנו מזמינים אתכם לטייל מחניון השקמים אל החולות הזהובים של הדיונה הגדולה - זירה עליזה לבילוי משפחתי.

המסלול:
נתחיל בקצה הדרומי-מזרחי של רחבת החנייה, הסמוכה ל"חניון השקמים". נלך לאורך השביל המסומן עד לעץ השקמה, אדיר המימדים האוהב מים וחום. ממנו נמשיך לפי השילוט ונגיע לקבוצת עצים נוספת העומדים כאן. עצי השקמה, הנמנים עם משפחת הפיקוס, נטעו על ידי האדם. העץ הוא ירוק עד, ובעל פירות מיוחדים המכונים – פגות. הפגה היא תפרחת של פרחים רבים המואבקים ע"י צרעות זעירות. באזור הפארק חסרות הצרעות הללו והאדם כנראה ברר זן של שקמים המבשיל ללא האבקה. אם פוצעים את הפרי הירוק הוא מבשיל בתוך שלושה ימים. (פעולה הנקראת בליסה – "בולס שקמים" נאמר בספר עמוס ז' 14). פגות השקמה מבשילות בחודשי הקיץ, ופריה הדומה לתאנה קטנה וורודה, מתקתק ועסיסי אולם טעמו ירוד מזה של אחותה התאנה. חז"ל נתנו את דעתם לעניין איכות פגות השקמים ופטרו את בעליה מדין מעשר. לפנים הייתה השקמה עץ פרי, אולם עיקר התועלת ממנה היה ליצור קורות, וזו כנראה הסיבה העיקרית לנטיעתם של אלפי עצי שקמה במישור החוף הדרומי בעבר.

לאחר כמה דקות הליכה מגיעים אל "הבוסתן" - שקע גדול בחולות, מכוסה בסבך צמחייה. כאן צומחים לתפארה עצי דקל ומעט עצי תאנה. בקצה הבוסתן צומחים עצי שיטה מלבינה גדולים, שבצלם אפשר לנוח מעט. פינה נפלאה. המסלול חוצה את "הבוסתן" ומטפס אל החולות, לכיוון מערב. מכאן ממשיכים, בצד שקע קטן, בלב חולות שבהם צומחים בצפיפות צמחי משיין גלילי, המאופיינים בפריחה לבנבנה ומבריקה. צמיחתם כאן מעידה על קירבת מי התהום אל פני השטח. ממשיכים לפסוע בין שתי דיונות מטיפוס סהרון אל ה"קרן" הדרומית של "הדיונה הגדולה", ומטפסים במתינות אל פסגתה. הנוף מכאן נהדר: מרחב עצום של חולות זהובים, הים נראה באופק ובצדו השכונות הדרומיות של אשדוד, ומתחתינו - מדרון תלול.

מכאן נתכונן לקראת "ההצגה הגדולה" – ריצה מהירה מראש הדיונה הגדולה לעמק הפרוס תחתיה. זה הזמן להיפטר מהנעליים ולהסתער על המעלה החולי. אפשר לפתוח בריצה מטורפת בדיונות הגדולות. לטפס, לגלוש, להתגלגל ולהתפלש בחול זך ונקי. אפשר גם להעיף מבט מסביב ולהבחין בבתי השכונות הדרומיות של העיר אשדוד, בפס הכחול של חוף הים הקרוב, ובעצי השקמה המפוזרים בחולות.

ואם עייפנו - נמשיך מרחק של כ- 300 מטרים בקו ישר חזרה אל "חניון השקמים" , שם נשב בצל העצים, נשביע את רעבוננו בצל עצי השקמה העבותה, ונשוב אל הרכב הממתין לנו בחניון.