כלבו שלום - מגדל שלום מאיר בתל אביב

  • כלבו שלום - הפסיפס לזכר הגימנסיה הרצליה
  • כלבו שלום - דגם העיר תל אביב
1.4
ממוצע: 1.4 (5 דרוגים)

כלבו שלום בתל אביב מתנוסס היום כשריד עקר לתנופת הבניה, לחלמאות ולהמון דברים רעים באתוס הציוני שקידש התפתחות וחידוש על פני שימור. ניתן עדיין לראותו בקלות כמעט מכל מקום בתל אביב, אבל אין שום סיבה לבוא ולהגיע אליו ולעלות עליו.

בעוד שבשנות השבעים נחשב לפלא, ואין כאן ילד שגדל בשנים האלו שלא ביקר במצפה, במוזיאון השעווה או בגן השעשועים שהיה מותקן בו, לצד אזרחים שעמדו בתור במשרדי הממשלה שבו שהיגרו מאז לבנינים בסמוך לעזריאלי.

המגדל שהוקם על חורבות אחד הבניינים ההיסטורים המרתקים בתל אביב- בנין הגימנסיה הרצליה, נדמה היום כדינוזאור שאינו מוצא את מקומו אבל עדיין, יש בו חן כי בעיצובו, בהקמתו ובמיקומו הוכרז מאבק הישן בחדש, ומעל לכל נחרץ גורלה של תל אביב להפוך לסוג של ניו יורק.

גורדי שחקים רבים היום קמו בתל אביב, כמעט כולם למדו מטעותו של מגדל בבל המקומי הזה. הן ברמה הארכיטקטונית והן באספקטים הסביבתיים ואלו של השימור. גורדי השחקים החדשים של תל אביב ממוקמים היום רובם ככולם בשוליה וחוקי השימור שפרחו ועלו מאז הריסת הגימנסיה לא מתירים עוד הריסה של בנינים בעלי ערך.

כל בו "שלום מאיר" הוא גם הבניין היחידי בתל אביב הנושא בגאון את שם מתכננו כמו ביקש להנציח עצמו על גבי הזמן והוא הוכחה לכך שאנחנו נוף חיינו אבל עדיין אנחנו נעלמים ומצבות, גבוהות וגדולות ככל שיהיו לא ישמרו את פועלו של אדם.

אין היום סיבה טובה לבקר במגדל הזה למעט הרצון למצוא שטחי מסחר זולים בדרום העיר או לחלופין להביט בדינוזאור הזה ובעוצמות שלו ולהתרשם מהם ממקור ראשון. אם אתם מתגעגעים לישראל של שנות השבעים, לאיקונוגרפיה שלה ולסמלים שהיו. ביקור שכזה הוא בהחלט טיול מעניין ויחודי ויהפוך בתוך זמן קצר למסע בשדרות הזכרונות הפרטיים של חלק מכם.

הבניין מזדקר מתוך צומת של חיבורים מרתקים בתל אביב, שדרות רוטשליד, נחלת בנימין, ושכונת נווה צדק. הוא ניצב מעליהם עם צילו המאיים והמרתק כאחד.

והנה מה שיש לאתר ויקיפידיה הישראלי לספר לכם על מגדל כלבו שלום
מגדל שלום או בשמו המלא מגדל שלום מאיר, נחנך בשנת 1965 ברחוב הרצל בתל אביב, והיה לגורד השחקים הגבוה במזרח התיכון באותם ימים. גובהו כ-142 מטרים והוא מונה 34 קומות. המגדל משמש למשרדים, וכולל מפלס מסחר, ב-2003 החלה הסבת כמה מקומותיו העליונות למגורים.

משה מאיר, יוזם הקמת המגדלהמגדל נבנה על הריסות בניין "גימנסיה הרצליה", שהיה אחד המבנים המרשימים והייחודיים שנבנו בראשית ימי העיר תל אביב בקצה רחוב הרצל, שהיה הרחוב המרכזי של העיר. הריסת מבנה היסטורי זה עוררה את תנועת השימור העירוני ובעקיפין הביאה להקמת המועצה לשימור מבנים ואתרים. עם חלוף השנים הלכה וגברה הביקורת, בעיקר עקב מיקום המגדל, במרכז ההיסטורי של תל אביב.

מגדל שלום תוכנן על ידי האדריכלים יצחק פרלשטיין, גדעון זיו ומאיר לוי. בנייתו נמשכה 7 שנים משנת 1959 עד שנת 1966.
המגדל החזיק בתואר "המגדל הגבוה במזרח התיכון" כ-14 שנים, ובתואר הגבוה בישראל כ-34 שנים, עד לבנייתו של "מגדל עזריאלי העגול" בשנת 1999.

אף על פי שנבנה בשנות ה-60, מגדל שלום נותר עדיין המגדל היחיד בתל אביב שבו ייעדו מתכנניו מקום להקמת תחנת רכבת תחתית עבור הרכבת התחתית של תל אביב (הדבר נעשה רק בעוד מגדל אחד בארץ והוא מגדל הנביאים בחיפה, שם אכן נוצל הייעוד ונבנתה בבניין תחנה לכרמלית). צעד זה לא זירז את הקמת הרכבת התחתית והייעוד לא מומש. חידוש תחבורתי נוסף הוא העובדה שעובר תחתיו כביש דו מסלולי.

במגדל שלום פעל מצפה, אך הוא נסגר ב-1999 עקב פתיחתו של המצפה במגדל העגול במגדלי עזריאלי ולנוכח ירידה מתמשכת במספר המבקרים. בעבר פעל במגדל מוזיאון השעווה היחיד בישראל, אך גם הוא נסגר עקב בעיות כלכליות. כמו כן, במהלך שנות השבעים ושנות ה-80 פעל לונה פארק קטן על גג הבניין מאירלנד, וגם כלבו גדול, אשר בגללו רבים קוראים לבניין עד היום בשם כלבו שלום. במגדל שלום פועל כיום "המרכז להכרת תל אביב". עד לשנים האחרונות איכלס הבניין משרדי ממשלה רבים.

על קירות רחבת הכניסה המערבית למגדל נמצאים שני פסיפסים גדולי ממדים, המתארים תמונות מהחיים בתל אביב. האחד מהם נוצר על-ידי הצייר נחום גוטמן עם הקמת המגדל, והאחר נוצר בשנות התשעים על-ידי הצייר דוד שריר. מולם הוצב פנס הרחוב הראשון של תל אביב.

כמו כן בשתי הקומות התחתונות מוצגת תערוכה בנושא תולדות תל אביב. חלק מהמוצגים הועברו מהמוזיאון לתולדות תל אביב שפעל בעבר בכיכר ביאליק ונסגר. התערוכה כוללות תמונות נדירות, אוסף מפות היסטוריות, דגמים של פרויקטים שניבנו וכאלה שתוכננו אך לא נבנו, דגמים של תל אביב הקטנה, פינה להנצחת פטריק גדס ותוכניתו, ודגם של רוב שטח תל אביב על כל בניניה (משנת 1999), שהועבר לשם מבניין העיריה.

בשנת 2003 החל שיפוץ של הקומות העליונות במגדל כדי להסב אותן למגורים. בקומות אלו ייבנו דירות יוקרה שינצלו את מיקום המגדל, נוף הים והסמיכות לשכונת נווה צדק ההיסטורית.

המבנה בנוי בסגנון מודרני, והוא מלבני ומורכב משורות חלונות אופקיים ומחופה אריחי פסיפס בגוון בז' משני צדיו הרחבים ושורת חלונות אנכית משני צידיו הפחות רחבים. ברבות השנים ניטשו ויכוחים לגבי עיצובו של המגדל ומראהו הבומבסטי.

סרטי הקולנוע "עליזה מזרחי"(1966) ו"סיפורי תל אביב" (1992) צולמו בבניין והם מנציחים את חנות הכל-בו שהייתה בו, את מוזיאון השעווה, מאירלנד ואת המצפה.

דרוגי-גולשים

התמונה של צפה ברוגע

1
בניון משרדים מיושן ותו לא. אמנם בקומות הכניסה יש מעט שטח מסחרי עם מסעדה וכמה חנויות אבל באמת שלא משהו ששווה בשבילו להגיע לשם. מי שלא ועובד בבניין או לחילוין מוזמן לאחד ממשרדי עורכי הדין שנמצאים בו יכול לוותר על הביקור.

התמונה של dm1170

2
אין שם מרכז מסחרי גדול מי יודע מה, ואין שם את הדברים שבעבר היו שם. באמת דיי נוסטלגי להגיע לאיזור ולחשוב על הרס הגימנסיה העברית שהייתה לפני אבל עכשיו זה בערך סתם עוד מגדל מגורדי השחקים של העיר.

2
אולי לתערוכה על תולדות תל אביב.. סתם בניין שמזדקר בנוף התל אביבי ואפילו לא לחיוב.. אלא אם כן צריך להגיע לאיזשהו משרד שם..

התמונה של שוש חזן גרינברג

1
כשכלבו שלום הוקם הוא היה אטרקציה- גבוה, עם מעלית זכוכית ומוזיאון שעווה ואפילו לונה פארק זעיר. שום דבר מזה לא שרד. אין מה לחפש שם.