קפה הלל בשדרות רוטשילד בתל אביב

הרבה מאד מהרצון הסמוי של ירושלמיים להיות תל אביבים מגולם ברשת הקפה "הילל" שהיגרה לעיר הגדולה. אחד מהסניפים הראשיים והגדולים שלה נמצא במרכז של שדרות רוטשילד.

כמה מסובך לנו להיות "ארומה", חשב לעצמו מישהו בירושלים והחליט להגר לנו עד לכאן את רשת בתי הקפה הבינונית הזו. בתוך מספר קצר של שנים יחסיתנרשמה פריסה רחבה ומפתיעה של הרשת ברחבי תל אביב בעיקר.
אז זהו. שגם בשביל להיות משהו שדומה לארומה צריך עוד כמה דברים חוץ ממיקומים מנצחים, לוגו מרשים ומסעות פרסום אגרסיבים. רשת "קפה הילל", לטעמי, היא האחות הצולעת והפיסחת של רשתות הקפה האחרות בתל אביב על כך המשתמע מכך.

נדמה שלרשת הזו אין קו אחיד, שהיא לא החליטה במה בדיוק היא טובה. הקפה- רע מאד, שלא לומר חובבני ודלוח פעמים רבות. הנסיון הנלעג לייצר אייס קפה שיהלום את איכותיו של המתחרה הגדולה אומר בעצם את הכל. תחושת שנות השמונים על משקואתיהם הדלוחים והמפוארים עולה תוך כדי שתיית הקפה הקר של הרשת. הסנדווצים יקרים ולא טעימים וככלל יש אנדרלמוסיה תפריטית גדולה ואין שום מוצר זכיר העולה מתפריטי הרשת.
במעין חלמאות מקסימה משהו, גם הסניף בשדרות רוטשילד לא ממוקם בצד הנכון של השדירה. המקומות האופנתיים יותר יושבים בסופה ולא במרכזה השומם משהו. נדמה שבדבר אחד מרכזי הצליחה הרשת בסניף הזה. יש לה בכל אופן סניף בשדרות רוטשילד שהם המקום הנכון ביותר בעולם המסעדנות הישראלי היום.

עיצוב הסניף עצמו, כעיצוב הרשת כולה, עמום ולא ברור משהו ובעיקר חסר יחודיות מובהקת ותפיסה עיצובית טובה. פיזור הנפש עיצובי הוא ההגדרה הטובה ביותר.

בקפה הילל ברוטשילד יושבים כשכל שאר המקומות מלאים, מכיוון שמדובר באיזור הבילוי הפופולארי ביותר בתל אביב, הרי שכל המקומות בשדירה מלאים כמעט תמיד ולכן גם קפה הילל מתמלא ולא משום סיבה אחרת.
נסו תמיד כל מקום אחר באיזור ובעיקר את בתי הקפה הקטנים הפזורים בשדירה לפני שאתם מתיישבים שם. לא תסבלו בקפה הילל, אבל גם לא תוכלו לרשום לעצמכם חווית בית קפה איכותית במיוחד שתלך אתכם הלאה ותגרום לכם לרצות לשבת שם בשנית.