חירבת עתרי - חורבת עתרי

חרבת עתרי הנה אחד מהאתרים הארכיאולוגיים היפים ביותר באזור זה של הארץ, והחפירות והשחזור הארכיאולוגי אשר נעשו במקום מספקים שעה קלה של הנאה לחובבי היסטוריה וארכיאולוגיה.

העונה הטובה ביותר לביקור באזור הנה סוף החורף והאביב, בהן ניתן לצפות במרבדי פריחה יפהפיה אשר מעטרים את האתר עצמו ואת הגבעות הסמוכות לו. מה שיפה בגבעות הללו באופן מיוחד הוא כי בניגוד לתלים וגבעות אחרים באזור - כאן לא התקיימו נטיעות של קק"ל, והצמחייה במקום הנה ארצישראילת טבעית ושופעת פרחים, עשבי תיבול ועצי אלון, אלה וחרוב.

חרבת עתרי הייתה כפר שהתקיים בימי בית שני ומעט לאחריו. כיום נמצאים בחרבה שרידים של הכפר אשר ממחישים באופן מרשים מאוד את אופי החיים במקום בתקופה בה הם התקיימו. במקום מגוון של מתקני מגורים ומחיה, אשר כולם נחשפו או שוחזרו כך שהמבקר במקום יכול להבין את תפקוד הדרים כאן באופן חווייתי.. בין האתרים הקיימים בחרבה נמצא מערת תבליטים, מערת חדר מסתור שהוסבה למערכת קבורה שבה שלושה תאי קבורה מעוטרים. שלושה מקווי טהרה, (המעידים על גודלו של היישוב היהודי בטרם נהרס במהלך המרד הגדול), גת גדולה ומשוכללת, וחומת הגנה אשר סובבת את הכפר.

לצידה של הגת אשר נמצאת בקצה הכפר, נמצאים עדיין חלקים רבים של כלי חרס אשר לא שוחזרו, והילדים שבחבורה יהנו ממשחק בחלקים אלה. חשיבותו של האתר נובעת מן העובדה שהוא לא נושב בתקופות מאוחרות (להוציא שלב קצר מועד בסוף התקופה הרומית) והשכבות הכפריות מימי הבית השני נותרו בלתי מופרעות. בפעם הראשונה התאפשר לבדוק באופן שלם את תופעת "מערכת-המסתור" ויחסן אל היישוב שמעליהן. התברר כי בשלב המוקדם (לפני המרד הגדול), היו מתחת לבתי המגורים חדרי-מסתור הכוללים חדר בודד אליו יורדת מחילה.

לקראת מרד בר-כוכבא חוברו חדרים אלה לחללים מורכבים הכוללים כמה חדרים, פתחי מילוט, וכן חיבור לבור מים. בצפון האתר נמצאה מערכת מסתור שהפכה למערת קבורה רומית. ממצא מיוחד נתגלה בתוך המקווה הסמוך למבנה הציבור: בתוך שכבת אפר שריפה נמצאו עצמות שהשתייכו למורדים ובני משפחותיהם. בין השאר נמצאה עצם חוליית-צוואר חתוכה, המלמדת כי בעליה נערף בחרב. (מקור: ויקיפדיה)