גן הרכבת - גן וולובלסקי קרני

אנתרופולוגים וארכיאולוגים אשר יחפרו בגן הרכבת בתל אביב בעוד כמה מאות שנים יצטרכו בוודאי לחפש תשובה במוחם הקודם לשאריות השיפודים, הגחלים והמנגלים שימצאו שם, בלי שום הסבר באמצע תל אביב.

ישראל, והישראלי הם אלופי מנגל בין לאומיים. אנחנו עושים אותו בכל מקום, בכל שעה, בעיקר בקיץ ואנחנו אף פעם לא אומרים לא.

אין לנו בתים גדולים עם חצרות לברבקיו כמו באמריקה והפתרון במקרה שלנו הוא חיק הטבע. יש לנו המון חגים לאומיים לחגוג אותם בצליה של עגל רך על האש ואנחנו לא מפספסים אף אחד.
אנחנו יוצאים בשמחה ובחיוך גדול לצלות, בכל מקום בו מתאפשר לנו. כשאנחנו משחקים אותה משקיענים אנחנו מרחיקים במקסימום עד ליער בן שמן עם המנגל. וכשאין לנו סבלנות אנחנו פשוט נוסעים לגן הרכבת הממוקם באמצע תל אביב ובלי להתבלבל מניחים את המנגל שלנו בין אלפי כלי הרכב החולפים ומתחילים לצלות.

מי שרוצה להסתנב על העניין, מוזמן באמת להמשיך ולעשות את המנגל שלו בווילה. אבל מנגל, מטבעו הוא עניין עממי. ומאות המנגליסטים הפוקדים את גן הרכבת ההומה בכל יום עצמאות הם סמל ישראלי בדיוק כמו תפוזים. ככה זה, על הטוב והרע

גן הרכבת, הגם ששמו הולך לפניו לשמצה מסיבות שונות, הוא אחד הגנים המקסימים בתל אביב. הוא מטופח למרות מיקומו הסואן ואפשר לעצור בו לפעמים ולשים את הדעות הקדומות בצד.
אפשר גם לעשות מנגל בלי להתבייש. תמיד יהיו שם אחרים שיעשו לידכם.