קפה ויולה שינקין גבעתיים

על שמו של קפה ויולה אפשר לרשום את תחילתה של המפכה הקטנה שחוללה גבעתיים בתחום מתחמי הבילוי הלילי שלה. מהפכה שזרמה אט אט גם לעיר המנומנמת שלצידה רמת גן.

אחת האמיתות הברורות בנוגע לרמת גן וגבעתיים היא העובדה שמדובר בערי שינה ולווין של תל אביב, יתרונותיהם רבות אולי על פני העיר הגדולה שלחוף הים, אבל בתחום הבילוי נדמה שאחרי השעה שמונה בערב, מדבר גובי שבסהרה הציע אפשרויות טובות משתיהן.

קפה ויולה שינה את התמונה ויום אחד הופיע על מפת העיר ללא התראה מוקדמת כך סתם על פינת רחוב כאילו החליטה גבעתיים לרגע להתחפש לתל אביב.
השמועה על מקום שפתוח, כמו בעיר "הגדולה", תל אביב עשתה לה כנפיים ובית הקפה הזה הפך למלא מאד מן השבוע הראשון להשקתו.

בגבעתיים כמו בגבעתיים, בכל זאת לא מדובר על בילוי לילי סוער ושעת הסגירה מוקדמת יחסית ובשתיים עשרה צריך כבר לפנות את המתחם ולהתקפל בשקט, העירייה מקפידה על כך מאד אבל עדין התחושה שלא חייבים להרחיק עד לעיר הגדולה בשביל לשתות כוס קפה עשתה את שלה.

המוני זוגות בבלינד דייט, עקרות בית נואשות וסתם זוגות של מבוגרים מן הישוב יוצרים תמהיל מעניין של מבקרים במקום.

התפריט שגרתי, כל כך שגרתי שאין שום מאכל זכיר ממנו שראוי לציון לשבח. עוגות, מאפים, סלטים ועוד מיני תופינם אופייניים לבתי קפה מהסוג הזה. המחירים סבירים, אבל שם המשחק לא היה מעולם האיכות, אלא העובדה הפשוטה שיש אופציה שפויה לישיבה גם בעיר המנומנמת הזו.

וילה התרחב מאז לעוד שתי שלוחות משנה, אחת מהן מוצלחת יותר מן המקור והיא נמצאת למעלה במעלה הרחוב בסמוך לעובד. וגבעתיים כולה היום זרועה היום בבתי קפה דומים נעימים.
מהפכות גדולות מתחילות בשקט יחסי לפעמים כבר אמרנו?